יום חמישי, 24 בפברואר 2011

הדרכת הורים להרגלי אכילה נכונים

"רק עוד ביס, בשביל אמא..."

"אולי תאכלי עוד סלט במקום פרוסה?"

"אני לא קונה עוד ממתק! בשום אופן! מקסימום אחד קטן..."

נשמע מוכר? עיסוק באוכל, אכילה והאכלה תופס מקום מרכזי במשפחות רבות ובחלק מהמקרים הופך האוכל למוקד קונפליקט ומאבק בין הורים וילדים. הסיבה לכך אינה רק "הנטייה הפולנית" המקננת בכל הורה, אלא המקום הרגשי המשמעותי שיש לאוכל בחיינו. מידע על התמודדות עם סרבני אכילה, השמנת יתר בילדות והתפקיד שלנו כהורים סביב הקניית הרגלי אכילה.

הורות ואוכל: יחסים מסוכנים?


האינטראקציה ההורית הראשונה עם הרך הנולד היא ההאכלה. זוהי הנתינה הראשונה שלנו כהורים, וכמעט תמיד היא מלווה לא רק בסיפוק רעבונו של התינוק אלא גם במגע פיסי ודיבור אשר מחזקים את הקשר הרגשי הנרקם עמו. עם גדילתו של הילד הנתינה הפיסית (החתלה, הלבשה) פוחתת ואת מקומה מחליפה נתינה פסיכולוגית. ההאכלה, לעומת זאת, נותרת לאורך שנים רבות מקור לנתינה, פינוק והבעת אכפתיות ואהבה- החל מעוגת השוקולד עם הסוכריות האהובות על הילד, הזמנת שירותיו של פטיט קייטרינג שתערוך את בופה הקייטרינג החלבי במסיבת בר המצווה שלו ועד לארוחה החמה שמחכה לו כשהוא חוזר משבוע בבסיס.

כלומר, כפי שרבים מאיתנו חווים על בשרם, אכילה אינה רק צורך הישרדותי אלא גם מקור לנחמה, יצירת קשר והרעפת חום. בתור שכזאת, הופכת האכילה לפגיעה יותר להשפעותיהם של קונפליקטים באינטראקציית ההורה ילד: ילדים, כידוע, ניחנים בחושים מחודדים ביותר, והם ממהרים לגלות כי האוכל הוא נקודת תורפה עבור הורים רבים. אמא עסוקה עד מעל לראש בטלפונים? נראה כמה מהר היא תסיים את השיחה אם אני לא אוכל. ההורים מתערבים לי בכל דבר? בכמות האוכל שאני מכניסה לפה אני דווקא יכולה לשלוט.

כך, האכילה מתרחקת מתפקידה המקורי והופכת לאמצעי ביטוי בו משתמשים ההורה והילד כדי להיאבק, להרעיף אהבה, לשלוט אחד בשני ועד לפיתוח של התמכרות של ממש. ביטוי קיצוני של תהליך זה עשוי להיות התפתחות של הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולמיה, אכילה כפייתית) ושל הפרעות האכלה בילדות (סירוב לאכול, למשל) ובמקרים קיצוניים פחות- השמנת יתר ועיסוק אינטנסיבי באכילה.

הדרכת הורים במקום דיאטה?


כפי שניתן לראות, הרגלי אכילה מושפעים באופן משמעותי מהיבטים פסיכולוגיים ובין אישיים, ועל כך תעיד כל פסיכולוגית חינוכית. בהתאם, פעמים רבות הפתרון לסרבנות אכילה, השמנת יתר או חיכוכים חוזרים סביב הרגלי האכילה הוא הדרכת הורים. הדרכת הורים מאפשרת, קודם, כל, זיהוי של הגורמים הרגשיים העומדים סביב נושא האכילה. לדוגמא, הורים עשויים לגלות בעזרת הדרכת הורים כי השמנת היתר של ילדם נובעת בעיקר מתחושת אשמה שלהם על שעות עבודתם הממושכות, עליהן הם 'מפצים' בממתקים. בדומה, השמנת יתר עשויה להתגלות כ'סימפטום' לחוסר יכולת של ההורים להציב גבולות וסרבנות אכילה עשויה להתגלות כנסיון להשיג תשומת לב נוספת מההורים. לאחר שמזוהים הגורמים הרגשיים שמאחורי הרגלי האכילה הבעיתיים, ניתן לסייע בביסוסם באופן תקין. גם ללא הדרכת הורים ניתן לבסס הרגלי אכילה נכונים אשר אינם מבוססים על אלמנטים רגשיים בלבד:

  • נסו שלא להשתמש באוכל כפרס על התנהגות טובה- עדיף לצ'פר את הילד באמצעות זמן איכות. אם בחרתם להשתמש באוכל כפרס, דאגו שילווה באינטראקציה אתכם (למשל, הליכה משותפת לאכול גלידה עדיפה על נתינת כסף לארטיק).

  • חשפו אתה ילד לצורות בילוי שאינן מבוססות על אוכל- לא רק בתי קפה אלא גם טיולים, הצגות וכד'

  • נסו לזהות ולנטרל גורמים רגשיים- אם אתם חשים נקיפות מצפון עזות בכל פעם שאתם אוסרים על ילדכם לאכול עוד ממתק או מתעקשים לאכול ארוחת ערב בבית ולא בפיצריה- סביר להניח שאתם מופעלים על ידי גורמים רגשיים.

  • זכרו שילד צעיר לא יכול לערוך דיאטה לבדו, וגם לא להקפיד על פעילות ספורטיבית. אם אתם רוצים שישנה את הרגלי האכילה שלו, שנו את הרגלי האכילה של המערכת המשפחתית כולה.

  • הקפידו על ארוחות סדירות בהן בני המשפחה אוכלים יחד, ולא מול הטלוויזיה!

  • פנו ליעוץ מקצועי במידת הצורך- תקופת הילדות היא התקופה הנוחה ביותר להקניית הרגלי אכילה נכונים וביסוס דימוי גופני חיובי. אם אתם חשים שנושא האכילה תופס מקום רב מדי בביתכם, מוטב לטפל בכך בהקדם.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה