יום רביעי, 29 ביוני 2011

העיקר הבריאות

כל אדם בעולם המודרני עסוק באין קץ עיסוקים במהלך חייו. מהעבודה, דרך הילדים, יחד עם הזוגיות ואין סוף המידע העובר בחושינו, אין לנו זמן להשקיע במצרך היקר ביותר לנו – בעצמנו. ואם כל האחריות שיש לנו בעולם הזה, לרוב אנו מזניחים את בריאותנו אנו, למען דברים שבסדר העדיפויות נמוך בהרבה מאיכות קיומנו במהלך החיים הללו שהוענקו לנו במתנה, ולרוב אנו בוחרים לבזבזם על מלחמות אגו ומלחמות סרק על נושאים פעוטים, שאין להם דבר ועניין עם המשך שרידותינו הפיסית.
כך שבסופו של יום, כל העניין כרוך בהחלטה כיצד אנו משפרים את חיינו. וגם אם הזמן נראה לנו כמצרך שתמיד חסר לנו, אפשר תמיד לעקם קצת את הזמן, גם אם אין אנו מבצעים את הפעולה עצמה. למשל, אם אתם אוהבים פירות, אך אין לכם זמן ללכת לשוק, תמיד להתקשר לחברת משלוחי פירות, שתביא לכם את מבוקשכם עד לאן שתחפצו.
וכמו דוגמא קטנה זו, ניתן לעשות עוד אינספור פעולות קטנות, שבסופן יחול שיפור משמעותי באיכות חיינו, וביכולת שלנו להפיק את ההנאה שבה אנו רוצים לראות את חיינו מתפתחים.

כשהרגל הופך לקיבעון


במערבולת החושית הזו שנקראת חיינו, העצמיות שלנו ושרידותינו האישית, לרוב מניעים את פעולותינו הבסיסיות. אך עקב חוסר באמצעים או חוסר באכפתיות, אנו לעיתים מוותרים מעט לעצמנו, ואז מוותרים עוד קצת, עד שהוויתורים הופכים למפולת, שהופכת לאובססיה של ממש.
לדוגמא: נניח שאתם לא אוהבים לקבל החלטות. זה בסדר. אבל לרוב, תכנעו לתכתיב של מישהו אחר ואז לעוד תכתיב, ואז אפילו בזמנכם הפנוי, כשתרצו לטייל, מישהו אחר יבחר לכם את מסלולי טיולכם, כך שאפילו במקום של המרגוע אין לכם חלק מההחלטה על איך ברצונכם לבלות את זמנכם.
אין זה נכון ואין זה בריא. דוגמה זו תקפה גם לאוכל או ניקוי או קניות, אם הן מוגדרים בגדר הכפייתיות.
מצב שכזה מעיד כי קיים חוסר איזון. מדוע? כי אספקט אחד בחיים, זה שקיבל את הכי הרבה חיזוקים, משתלט על כל יתר הרצונות. מצב כזה, מעיד כי הגיע הזמן לדאוג לבריאותכם – הפיסית והנפשית.

מזון לנפש


בין אם אתם חובבי משלוחי פירות או מסלולי טיול, רצוי שתדעו לטפל יותר בעצמכם – הן מבחינה פיסית והן מבחינה רוחנית. תזונה נכונה, תחביב ומעט כושר גופני ייטיבו עמכם לאין שיעור. יותר מכך, השתדלו להסתכן מדי פעם, הריגוש אינו מזיק וכך גם לא שבירצ השגרה. רצוי למצוא את השילוב המנצח שבין תחום האחריות, לקו הדק של הבילוי, ולהסתכל על כל פעולה כאילו היא הכרחית ואין בלתה – ככה היא תראה קשה פחות.
וכמו שהקיבה זקוקה לארוחות כדי שתשרוד, כך גם מוחכם זקוק לפעילות ומזון, וכך גם נפשכם, זו שמפעמת בכם וקוראת לכם לטפח ולטפל בעצמכם, לפני שהנזקים המצטברים יהיו גדולים מדי לתקנם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה