יום חמישי, 10 במאי 2012

מהו סימון תזונתי ולמי הוא חשוב?

סימון תזונתי מחויב להיכתב על ידי היצרניות על גבי כל אריזה בה מוכרים מזון ללא יוצא מן הכלל. בעידן הנוכחי בו מודעות לתזונה נכונה גוברת ועולה, רבים נוטים להיעזר בסימונים אלו, בכדי לשמור על תזונה בריאה ותקינה ללא רבב. הסימונים התזונתיים המחויבים להיכתב על ידי משרד הבריאות הם: אנרגיה, פחמימות, חלבונים, שומנים ונתרן, אך חברות רבות מוסיפות גם את הוויטמינים והמינרלים ועוד לנוחות קהל הצרכנים שלהם.

קלוריות - סימוני תזונה

 

במאמר זה אנו בוחרים להתייחס לסימן התזונתי שנקרא קלוריה, משום שמרבית האנשים מוצאים עצמם מתעניינים בקלוריות, יותר מכל ערך תזונתי, משום שקלוריה מעידה באופן ישיר על משקלו של האדם הצורך את המוצר, אך אין זה אומר כי שאר הסימונים אינם חשובים במידה זהה. קלוריה היא למעשה יחידת מדידה של האנרגיה, המצויה באוכל אותו צורכים. כל אדם זקוק לאנרגיה בכמות המומלצת לו והיא מחושבת בהתאם לנתונים הפיזיים שלו לרבות גובה, גיל, משקל, מין והיקף הפעילות הגופנית אותו הוא מבצע במהלך היום יום. במיני מזונות קיימות קלוריות, אשר מסומנות על גבי האריזה ונכון לכם לבדוק זאת, משום שכמות קטנה מדי של קלוריות עלולה לפגום במצב הבריאותי שלנו ואילו כמות גדולה מידי של קלוריות, יכולה לגרום באופן ישיר להשמנה יתרה (כידוע השמנה אינה בריאה לאף אדם ורצויי להימנע ממנה ככל האפשר).
כמו כן, חשוב לבדוק את המוצרים היטב, כבר קרו לא מעט מקרים בהם נכתב דבר אחר על האריזה ובפועל המציאות הראתה דברים שונים. הדבר אף פורסם בחדשות ערוץ 2 ובתכניות הבוקר השונות.

כיצד מחשבים ערך קלורי

 

חישוב סימון תזונתי על גבי האריזה, מתבצע באופן הבא: אם מצוין לכם על גבי גבינה לבנה: 60 קלוריות ל - 100 גרם, עליכם לבדוק כמה גרם גבינה יש בגביע, ובהתאם לכך לחשב את הערך הקלורי, אם יש בגביע 200 גרם אז הערך הקלורי הוא 120 וכן הלאה. על פי רוב, הסימן התזונתי המצוין על גבי האריזות מתייחס לגבי 100 גרם של מזון גולמי ואילו במזון נוזלי מדובר ב- 100 מ"ל. בבואכם לרכוש מוצר בהתאם לערך התזונתי הנכון לכם, יש להתייחס לערך הקלורי כמצוין מעלה. אם אתם סובלים מעודף משקל, אל לכם להפריז בערך הקלורי ונכון לכם למתן את צריכת הקלוריות בהתאם למצב גופכם.

יום שלישי, 8 במאי 2012

שאיבת שומן – דרך קצרה לגוף המעוצב

שאיבת שומן היא בין הפרוצדורות האסתטיות הפופולאריות ביותר בשנים האחרונות, באותה מידה כמו פרוצדורת הגדלת חזה, ניתוח אף או הסרת קמטים. שלל נשים וגברים מגיעים למרפאות האסתטיות השונות בתקווה לשנות את חייהם ולזכות בגוף שהם חולמים עליו כבר שנים. האמונה הרווחת היא שניתוח שאיבת שומן נועד לאנשים שמנים, למעשה ההפך הוא הנכון. ניתוח לשאיבת שומן נועד לאנשים רזים, כדי לעזור להם להסיר את מצבורי השומן במקומות שהם לא מצליחים להוריד על ידי ספורט או דיאטה.

מהי שאיבת שומן?

שאיבת שומן בדומה לפרוצדורת הסרת דליות והגדלת חזה, שייכת לתחום הרפואה האסתטית. מדובר בניתוח לכל דבר המתבצע על ידי כירורג פלסטי, בשלל בתי החולים או המכונים הפרטיים המתמחים בטיפולים אסתטיים. את השאיבה מבצעים על ידי חתכים במקומות שונים בגוף לתוכם מחדירים מחט, השואבת את השומן. המחט היא לרוב חלולה והשאיבה מתבצעת באמצעות וואקום. מלבד אופציית הניתוח ניתן לבצע את שאיבת השומן גם באמצעות לייזר, אולטרא סאונד או גלי רדיו. שאיבת השומן מתבצעת במהלך כמה שעות, תלוי במספר האזורים וכמות השומן שצריכים לשאוב. הניתוח עצמו יכול להיעשות בהרדמה חלקית או מלאה, תלוי בהחלטת הרופא בהתייעצות מלאה עם המטופל. אחרי הפרוצדורה המטופל יכול לסבול מתופעות לוואי שונות כמו: הצטברות נוזלים, חוסר תחושה וסימנים כחולים באזור הניתוח. מדובר בתופעות לוואי שכיחות ומוכרות שלרוב נמשכות כמה חודשים לאחר הניתוח ואז נעלמות. אחרי הניתוח המטופל מגיע לביקורות אצל המנתח כדי לבדוק את המצב. המטופל יכול לחזור אחרי כמה ימי החלמה לעבודה וחיים רגילים, תוך שהוא מקפיד לא להעמיס על עצמו בפעילות פיזית אינטנסיבית למשך כמה שבועות.

מי המועמד המושלם לשאיבת שומן?

על פי האמונה שאיבת השומן מיועדת לאנשים שמנים, למעשה לא כך הדבר. שאיבת השומן מיועדת לכל אותם אנשים המעוניינים להשיל שומן מיותר מגופם בגלל צורך אסתטי. בהליך שאיבת השומן אסור לשאוב יותר מחמישה ליטרים של שומן מהגוף, בגלל הסיכון הרפואי הכרוך בכך. אם נערוך מסלולי טיול, בין שלל המכונים האסתטיים נוכל לראות מגוון עצום של בחורות צעירות ונשים רזות שבאו לבצע הליך של שאיבת שומן. הסיבה נובעת בגלל הצורך שלהן להסיר שומן במקומות שהן לא מצליחות להסיר אותו בעצמן. לא משנה כמה תרגילים אירוביים, יוגה ותרגילי חיטוב הן עושות, גם לא משנה כמה הן מקפידות על תזונה נכונה ודיאטה. ישנם אזורי שומן בגוף שפשוט מסרבים להעלם בדרך המסורתית, כאן באה אופציית שאיבת השומן, על ידה הן יוכלו להסיר את עודפי השומן העקשניים בפרוצדורה של כמה שעות ולהגיע לגוף המעוצב שהן כל כך חלמו להגיע אליו. אנשים שמנים לא יוכלו לבצע את שאיבת השומן, לפחות עד שיגיעו לרמת השומן הנורמאלית של גופם וגם אז הדבר יצריך התייעצות עם הכירורג.

יום שלישי, 1 במאי 2012

סיבוכים בלידה – כיצד ניתן להמנע מכך?

עוד בתחילת המאה הקודמת, נשים רבות היו נופחות את נשמתן במהלך הלידה. למעשה, כל לידה הייתה כמשחק "רולטה רוסית" – כולן מתחילות את הלידה, אך אחוז מסויים, במוודאות, לא יזכה להחזיק את הרך הנולד ולהנות מהחוויה. בתקופת הקדומות, נהוג היה לחשוב ששמירה על כללים שונים תוכל לגרום לכך שהאישה והתינוק יזכו לסיים את תהליך הלידה בשלום, ביהדות, לצורך הדוגמא, נאמר שעל שלוש עבירות נשים מתות בלידתן, על כך שלא שמרו על טהרת המשפחה, לא הפרישו חלה ולא שמרו על הלכות נידה. יתכן, שיש בכך מן האמת, אולם במציאות של ימנו, ישנן שיטות מתקדמות בהרבה לגרום לכך שהלידה תהיה קלה ובטיחותית. מה אתן תוכלו לעשות על מנת לצמצם את הסיכוי לאסון למינימום האפשרי? על כל בכתבה הבאה:

לידה בבית? לא תודה

הטרנד החם ביותר היום הוא לידה ביתית... נכון, זה הרבה יותר כיף ללדת במקום מוכר ולא בין כתליו המדכאים משהו של בית החולים, אולם חשוב לזכור שביקור בבית חולים לא אמור להיות "כיפי" הוא אמור להציל נפשות. בבית החולים יוכלו לת לכם את המענה הטוב ביותר לכל תקלה שלא תקרה, הצוות בבית החולים הוא מיומן ביותר וככל הרופאים, האחיות ואנשי הצוות שמועסקים בבית החולים כבר עברו לידה אחת או שתיים בחייהם (באנדרסטייטמנט...), כך שיש להם את הכלים לסייע ליולדת במקרה שבו העניינים מסתבכים. כמובן, שגם הקרבה לחדרי הטיפול הנמרץ ולציוד ההחייאה המתקדם שבמקום הוא בהחלט גורם שיוכל לעזור במקרה שמשהו ישתבש.

ועוד דבר קטן, גם אם כלום לא ישתבש, לידה בבית החולים מאפשרת לכם להנות משירותים שונים כמו טיפול בתינוק ביום הראשון (עד להתאוששות היולדת) שימור דם טבורי מחבל הטבור לצורך טיפולים עתידים ברך הנולד או בבני משפחתו ובעיקר – שקט נפשי.

עיסוי של הפריאנום בתקופת ההריון

הפרינאום הוא האזור העדין שבפתח נרתיק האישה. בזמן הלידה, האיבר הזה צריך להתרחב לגודל שנע בין פי שלושים וארבעה על ארבעים וחמש מגודלו המקורי. על מנת שהאיבר יוכל לעמוד במתיחה הוא חייב להיות גמיש ואת הגמישות הזאת תוכלו להשיג באמצעות עיסוי שמנים מיוחד שעורכים פעם בכמה ימים במהלך תקופת ההריון. כאשר האיבר לא נמתח קיים קושי להוציא את התינוק מהרחם, קושי שבמקרים רבים עלול להוביל לסיבוכים מיותרים.

בדיקות תקופתיות במהלך ההריון

עד להמצאת מכשיר האולטראסונד, היה קשה מאוד לעלות על מקרים שבהם התינוק לא "התהפך" ושעכוזו פונה אל עבר צוואר הרחם (מה אומר שלא ניתן להוציאו בדרך קונבנציונאלית...) כיום, תודות לבדיקות, ניתן לעלות על זה מבעוד מועד ולפנות מראש לניתוח קיסרי כל עוד שיש סיכוי שהבעיה תתרחש.