יום חמישי, 15 במאי 2014

מרפאת שינה במכון מור - הפרעת דום נשימה בשינה אל תמשכו עם הטיפול

דום נשימה בשינה היא אחת מהפרעות השינה הנפוצות ביותר. היא מופיעה בשכיחות של כ-6% מהאוכלוסיה, ועשויה לאפיין אנשים בני כל הגילאים - אם כי צעירים עד לגיל 30 מהווים קבוצת הסיכון העיקרית. ההשלכות שלה הן פגיעה משמעותית באיכות השינה, אך גם כאלה המשפיעות על הבריאות כמכלול. אז מה עומד מאחורי הפרעות דום נשימה במהלך השינה? וכיצד מכון מור מאפשר להתמודד עם הבעיה?

על דום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה, כפי שניתן להסיק משמו, הוא מצב בו נשימתו של האדם נפסקת במהלך השינה שלו. ידועים כיום שלושה סוגים עיקריים של בעיה זו, כל אחד מהם נגרם מסיבות אחרות:
·         דום נשימה חסימתי – המצב הנפוץ ביותר. מצב בו דום הנשימה נגרם מחסימה פיזית של דרכי האוויר, וזאת עקב צניחתם של בסיס הלשון וההחך הרך במהלך השינה. הדבר מביא, מעבר להפסקת הנשימה (לרוב לפרק זמן של 10 עד 30 שניות), גם לירידה ברמתו של החמצן בדם. התוצאה היא שינה שהיא הכול חוץ מאיכותית, ואשר נותנת את אותותיה במשך הימים.
·         דום נשימה מרכזי – נפוץ פחות. הסיבה לו היא שמרכז הנשימה הנמצא במוח לא מעביר את הגירויים החשמליים לשרירי הנשימה. נגרם לרוב עקב פגיעות מוחיות או התפתחות לקויה של המוח (אצל תינוקות וילדים).
·         דום נשימה משולב – דום נשימה המשלב את שני הסוגים שהובאו לעיל.
יש להדגיש שמבחינה סטטיסטית, גברים נוטים לסבול מדום נשימה בשינה יותר מאשר נשים. כמו כן, הבעיה שכיחה במיוחד בקרב הסובלים מהשמנת יתר.

תסמינים וגורמים
רשימת התסמינים של דום נשימה בשינה, למרבה הצער, רחבה בכל קנה מידה. בין ההשפעות הישירות על הגוף במהלך השינה, ניתן למנות מצבים של נחירות (במטרה להתמודד עם הפסקת השינה), יובש בפה, עייפות וכיוצא בזה. התסמינים הכלליים יותר מתפתחים בצורה הדרגתית בגוף האדם, וביניהם:
·         הגברת הסיכוי למחלות כרוניות – יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכיוצא בזה.
·         הגברת הסיכון לתאונת דרכים – עקב הפגיעה בעירנות, כמובן (השלכה עקיפה).
·         הפרעות ריכוז.
·         כאבי ראש.
·         ירידה במצב הרוח, לעיתים עד למצב של דיכאון.
הפתרון של מכון מור
מרפאת השינה של מכון מור נועדה לסייע במגוון רחב של בעיות הנוגעות לשינה, ובכלל זה, כמובן, דום נשימה בשינה. המענה ניתן לאורך כל הדרך, והוא מתחיל משלב האבחון הראשוני. במעבדות השינה ייעשה כימות של כל אותן הפרעות נשימתיות, ובהמשך לכך סיווגן על פי חומרות הפרעה (דרגה קלה, בינונית או קשה) – וזאת על פי מספר הפרעות הנשימה, כמו גם מדדים טכניים, לרבות ירידה ברמתו של החמצן בדם.

לאחר מכן, משקלל הרופא את תוצאות הבדיקה, ומגיעה לאבחנה על פי הרקע הרפואי של האדם. בהתאם לכך, הוא ימליץ גם על הטיפול האידיאלי: הטיפול המקובל כיום, ואשר מוצע במכון מור, הוא התאמת מכשיר CPAP לאדם הסובל מהבעיה. תכליתו של המכשיר היא לספק אוויר, בלחץ חיובי, דרך מסיכה ייעודית, ובכך למנוע את הפסקת הנשימה. זהו פיתרון יעיל במיוחד, שמחזיר את השינה להיות סדירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה