יום רביעי, 30 ביולי 2014

לחיות בריא בסביבה בריאה

המודעות הרבה לאיכות הסביבה והצורך לשמור על כדור הארץ, ובעיקר על סביבתנו הקרובה, הובילה לא מעט עיריות ומועצות מקומיות לשלב בעיר או ביישובים השונים פתרונות העוזרים לעשות זאת, ובכמה צעדים פשוטים. כולנו יודעים שצבירת כמויות רבות של אשפה עשויה להזיק לנו ולסביבה שלנו ולשחרר רעלים מסוכנים, העשויים לגרום לפגיעה ממשית. העלאת המודעות בקרב התושבים לצורך בצמצום האשפה וניצול המתקנים השונים שביישוב או בעיר יכולים לעזור בכך ולאפשר לנו ליצור סביבה נקייה ונעימה יותר, ובעיקר גם לאורך זמן.

כיצד עושים זאת
כדי להעלות את המודעות בקרב תושבי הערים והיישובים השונים בארץ החליטו עיריות ומועצות אזוריות רבות ליישם כמה הליכים, העוזרים לשמור על הסביבה ומאפשרים לתושבים עצמם לקחת בהם חלק פעיל. שימוש במתקנים שונים כמו דחסן קרטונים ודחסני אשפה למיניהם הוא אחת האפשרויות וכן גם שימוש בפחי זבל למיחזור אשפה. נמצא כי כמויות האשפה הנצברות ביישובים ובערים שונות בארץ, ובמיוחד הפסולת הביתית, יכולות להגיע לכמויות גדולות במיוחד, כשהחלק המרכזי שבהן הם חומרים העשויים מפלסטיק ומנייר. מדובר בחומרים שפירוקם גורם לפליטה של גזים רעילים לסביבה ובכך לפגיעה ממשית בה. זו בדיוק הסיבה מדוע חשוב היה לעיריות ולמועצות האזוריות להתחיל בהתנהלות אחרת, התנהלות המאפשרת שמירה על הסביבה שלנו ושימוש בפתרונות שיכולים לעזור לנו לעשות זאת נכון.
מלבד החקיקות השונות והתקנות הסביבתיות המתייחסות לכך בכל יישוב ועיר, החלו לפזר בערים וביישובים השונים פתרונות, העוזרים לטפל בפסולת עודפת ובמקביל מסייעים בצמצום האשפה. הפרדת האשפה לפי סוגים שונים של זבל היא אחת הדרכים וגם שימוש במדחסים העוזרים לדחוס את האשפה שנוצרה ולצמצם את המקום שהיא תופסת. הפרדה בין אשפה יבשה לאשפה רטובה, הכוללת למשל שאריות של מזון, מנצלת באופן הנכון ביותר את האשפה כולה ומאפשרת גם ניצולה להפקת אנרגיה או אפילו הכנתו של קומפוסט לצמחייה.  

השינוי מתחיל בצעדים קטנים

כבר היום ניתן לראות את הפתרונות האלה בכל עיר ויישוב וגם את הצטרפותם של התושבים למאבק הכולל ולשמירה על איכות הסביבה. גם בבתי הספר אפשר לראות סממנים לכך ובכיתות רבות מעבירים שיעורים המתמקדים באיכות הסביבה והדרכים השונות לעשות זאת. העיריות והמועצות האזוריות מעודדות פרויקטים המתרכזים בכך וצעדים שונים המקדמים זאת. תושביהם של יישובים רבים וגם של ערים גדולות וקטנות בארץ רואים בכך הזדמנות נפלאה להוציא לפועל את הרעיונות המרכזיים והחשובים הקשורים לאיכות הסביבה ולהפיכתם לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם היום יומית. בכל עת קמות יוזמות חדשות המעוניינות לקדם זאת וכן גם מוצעים לבתי הספר פרויקטים חינוכיים העוסקים בנושאים הקשורים לסביבה שלנו. השינוי קורה לאט לאט ובעיקר הוא מתחיל בצעדים קטנים. אם בעבר היה קשה למצוא פחי מיחזור, הרי שכיום הם נמצאים כמעט בכל מקום ואף גם משתמשים בהם לא מעט. הם לא פסל סביבתי, הם חלק ממגמה כוללת של שמירה על איכות הסביבה. 

יום שבת, 12 ביולי 2014

בריאות השד - חשיבות הבדיקות בזמן

במחלת הסרטן בכלל ובסרטן השד בפרט קיימת חשיבות ראשונה במעלה לביצוע בדיקות אבחון שונות. מחקרים מראים באופן חד משמעי שקיום בדיקות ומעקב על פי כללים ידועים הינם גורם מציל חיים ראשון במעלה.
למרות הגברת המודעות לנושא, עדיין יש מה לשפר. ככל שיותר נשים ידעו יותר וידעו אילו בדיקות כדאי לבצע ומתי, יהיה ניתן למנוע סבל מיותר ואף מקרי מוות.
בדיקה ידנית אינה מספיקה
ישנה אמונה שאיננה מבוססת, שניתן לגלות בצורה טובה מאוד סימנים ראשונים למחלות כגון סרטן השד או הלימפה, באמצעות מישוש ידני עצמאי ובאמצעות מודעות עצמית של האישה לגופה. לאמתו של דבר, כפי שמומחים מובילים בתחום הרדיולוגיה והדימות הרפואי יודעים, היכולת לאבחן נכונה מצבים רפואיים באמצעות בדיקה ידנית בלבד הינה מוגבלת למדי, אפילו כאשר הדבר נעשה על ידי רופא ובוודאי כאשר הדבר נעשה באופן עצמאי.
מומחית מובילה בתחום הדימות הרפואי והאולטרסאונד, ד"ר מיה כהן, בעלת ניסיון רב שנים בטכנולוגיית MRI, אולטרה סאונד צוואר ודימות השד, מספרת שלבדיקות המתוחכמות אין תחליף. בזכות השימוש בבדיקות הללו חלה עליה באבחון מוקדם וכתוצאה מכך חל שיפור גדול ביכולת הריפוי וההחלמה של נשים רבות.
מניעת אבחון יתר
בדיקה קלאסית שנחשבת לבעלת משמעות רבה בתחום אבחון סרטן השד הינה הממוגרפיה. הבדיקה, שמיועדת לאבחן את המחלה בנשים בגילאים שונים נמצאת בשימוש רב אולם לא תמיד ניתן להסתפק בה. מחקרים חדשים תומכים אמנם ביכולתה של הבדיקה לספק גילוי מוקדם, אולם ישנם יותר מדי מצבים שבהם הבדיקה "מפספסת". הפספוס יכול להיות לשני כיוונים – איתור המחלה בנשים בריאות או אי גילוי המחלה בקרב נשים שלקו בה.
למרבה המזל ישנם פתרונות רפואיים אבחנתיים נוספים שמספקים תשובה אמינה וטובה. בדיקות דימות שנעשות בטכנולוגיה אולטרסאונד או MRI מסוגלות לשפר מאוד את רזולוציית האבחון ולהציל חיים, פשוטו כמשמעו.
מתי מומלץ להיבדק
הממסד הרפואי ממליץ לנשים שונות להיבדק בגילאים שונים. כאשר מדובר על אישה בריאה, ללא תלונות מיוחדות וללא היסטוריה משפחתית, כדאי להיבדק מגיל חמישים ואילך. במידה ומדובר על אישה, אשר ידועים מקרים של מחלת הסרטן בקרב בני משפחתה, ההמלצה היא להיבדק כבר מגיל ארבעים.
יש לציין שתדירות הבדיקה נקבעת מתוך שיקולים וממצאים רפואיים וישנם מקרים שבהם הרופא ימליץ על ביצוע בדיקות בגילאים מוקדמים אף יותר.
עוד על אולטרה סאונד
בדיקת אולטרה סאונד לצרכי מניעה וגילוי של סרטן השד הפכה בשנים האחרונות לנפוצה למדי. רופאים רבים ממליצים עליה, לעיתים כהשלמה לבדיקות הממוגרפיה. ישנם מקרים שבהם תבצע בדיקה אחרת, כגון MRI, שתפקידה דומה.
השימוש בגלי קול נחשב לאמצעי רפואי קל ובטוח. בזכות היכולת ליצור תמונה חזותית של איברים פנימיים ומרקמים שונים, ללא שימוש בקרינה, מתקבלת תמונת מצב רפואי טובה. הבדיקה נעשית על פי הפניית רופא וניתן לגלות באמצעותה גם גושים שפירים, ציסטות ועוד. 

מקום עבודה וההשפעה הפסיכולוגית

חייו של האדם המודרני כיום הם שונים מאוד מחייו של האדם לפני כמאה שנה ואפילו שונים מאוד מחייו של האדם לפני כעשור. המהפכה התעשייתית שינתה את פני סדר היום של האוכלוסייה והוציאה אותה מהבתים אל מה שהוגדר כמקום העבודה, כלומר מקום שבו עובדים ולא נחים, נרגעים או ישנים ומבלים.
אחריה הגיע המהפכה הטכנולוגית ששינתה את פני "העבודה" מעבודה פיזית לעבודה דוממת, במרבית המקרים בישיבה מול המחשב. הדרישות הגבוהות להספק גבוה, מדידת השווי והערך של עבודתו של האדם והארכת שעות השהייה במסגרת העבודה, שינו לחלוטין את התנהגותם של בני האדם וכמובן את מצבם הנפשי והמנטאלי.
כיצד מקום העבודה משפיע על העובדים מבחינה פסיכולוגית?
כאשר ניגשים לבחון איזה השפעה פסיכולוגית יש לעבודה על בני האדם, יש לבחון בראש ובראשונה את עוצמת הנוכחות שלה בחייהם. מרבית האנשים שוהים במקום העבודה בטווח זמן של מספר שעות רב. יום עבודה רגיל נמשך בין 8-9 שעות, מה שמשאיר 5-6 שעות לבית, לחברים, למשפחה, לזמן הפרטי וכמובן זמן לשינה. עצם העובדה שהאדם מבלה את רוב זמנו במקום העבודה, ממחישה את גודל ההשפעה שיש לה עליו ויכולה לגרום למצב של התרוממות נפש או לחלופין למצב של דיכאון.  
כמו כן, מכיוון שהעבודה תופסת את רוב שעות היום, היא גם מכתיבה את השגרה של האדם, את הנושאים שבהם הוא מתעניין ואת האופן שבו הוא חי את חייו. כל דבר במקום העבודה ישפיע עליו באופן דרמטי, בין אם מדובר בעובדים שסביבו ובקשרים איתם, בין אם מדובר במחשב שאיתו הוא עובד או הכיסא שעליו הוא יושב ובין אם מדובר באוכל שאותו הוא אוכל. כל הגורמים הללו משפיעים בצורה פסיכולוגית על העובד וכאשר מודעים לכך ניתן לנצל זאת לטובה.
כיצד יוצרים סביבה פסיכולוגית חיובית במקום העבודה?
ישנה חשיבות רבה ליצור סביבת עבודה חיובית במקום העבודה. הדבר כמובן אינו תלוי רק בעובד עצמו, אבל ישנה חשיבות גם לבחירות שלו ולהתאמת העבודה לרצונות של העובד ולאופי שלו, בהתחשב בפרמטרים הבאים:
·         אינטראקציה עם העובדים – מכיוון שמרבית העבודה נעשית היום מול מחשב ודרך אינטראקציה אנושית ממוחשבת, הקשר עם העובדים במרחב הפיזיולוגי הוא חשוב מאין כמוהו. הדיבור, הצחוק והשיתוף עם העובדים במקום העבודה יכול ליצור אנרגיה חיובית ומצב רוח מרומם, שיהפכו את אורח החיים של האדם לאיכותי וטוב יותר. כמובן שאם יש גורם חברתי שלילי במסגרת האנשים במקום העבודה, הדבר יכול להשפיע באופן שלילי, אך ניתן לנסות לגשר על הפערים וליצור סביבה חיובית ככל האפשר.

·         סביבה נעימה ונוחה – הסביבה הפיזית חשובה גם כן ומרכיבים כמו שולחן נוח ונקי, כיסא אורתופדי ומסך איכותי, יכולים להפוך את סביבת העבודה לחוויה אחרת לגמרי. כמו כן, מומלץ לכל עובד להפוך את העמדה שלו לסביבה פרטית וחיובית ככל שניתן, על ידי תמונות של בני משפחה, חפצי נוי צבעוניים וכן ציוד משרדי יעיל ותקין. 

יום ראשון, 6 ביולי 2014

התינוק שלי בן שנה ועדיין לא זוחל - האם זה בסדר?

מומחים מחזיקים בדעות חלוקות לגבי הנושא של התפתחות תינוקות בגיל הרך. על אף שמדובר על תחום רגיש הנשען על שורה ארוכה של מחקרים, ממצאים ובדיקות, קשה לקבוע בצורה חד משמעית מהו הגיל הנכון עבור התפתחות מן הסוג הזה. מצד שני, קיימות אינדיקציות שאמורות לעזור להורים ולאנשי מקצוע ללוות פעוטות ותינוקות. החשש הגדול ביותר של הורים הוא ממצב בו תינוק מגיע לגיל בגרות ללא יכולות בסיסיות של זחילה או ישיבה. כפי שנראה בהמשך, לא תמיד החששות הללו מגובים בעובדות.
השלבים בהתפתחות המוטורית מחולקים למספר תקופות בולטות. בגיל חודש נוטים רוב התינוקות להישאר בתנוחה עוברית טיפוסית, המדמה עבורם את המקום בתוך הבטן. תינוקות בגיל חודש תופסים חפצים ואינם משחררים אותם בשל רפלקס האחיזה, הנחשב טבעי לחלוטין. עם זאת, כאשר התינוק שוכב על הבטן כבר בגיל חודש הוא מתחיל בהרמת הסנטר. בגיל חודשיים הוא אף מרים את הראש ואת בית החזה ומתחיל לבחון את הסביבה.
מה קורה בין גיל שלושה חודשים ועד חצי שנה?
התקופה של שלושה חודשים עד חצי שנה היא קריטית עבור התפתחות תינוקות בגיל הרך. בגיל 3 חודשים התינוק מתחיל להיות פעיל. פעילות זו באה לידי ביטוי בניסיונות לתפוס חפצים הנמצאים בסביבתו, כאשר ההגבלה העיקרית העומדת בפניו היא מידה חסרה של קואורדינציה. בגיל 4 חודשים התינוק כבר מתגלגל מצד לצד בשכיבה על הבטן ומרים את הראש לזווית של 90 מעלות.
בגיל 5 חודשים רוב התינוקות מצליחים להתהפך מהצד אל הגב. הם יכולים לעשות זאת במהלך השינה או במהלך פעילות אקטיבית, כאשר דבר זה משקף רמה גבוהה יחסית של תיאום ותכנון. בנוסף, נפוץ מאוד למצוא תינוקות בגיל 5 חודשים הנמצאים בשכיבה על הגב ומרימים את הרגליים כדי לשחק איתם. בגיל חצי שנה התינוק מתהפך מהבטן אל הגב והנטייה העיקרית שלו היא לדחוף את עצמו או להתגלגל לאחור. עוד בגיל הזה עשויים תינוקות להתחיל להרים את עצמם על הידיים והברכיים.
נשארים עם יד על הדופק
טבלת ההתפתחות של תינוקות היא סובייקטיבית ומציינת גרף התנהגות רחב הנתון לשינויים. הורים לא צריכים להילחץ כאשר הילד מגיע לגיל 7 חודשים, 8 חודשים או אפילו שנה מבלי להצליח לזחול באופן רצוף. מצד שני, על ההורים להישאר עם אצבע על הדופק ולשים לב לסימנים מחשידים. התייעצות עם רופא משפחה או איש מקצוע בהחלט יכולה לעזור מהבחינה הזו. חריגה משמעותית בהתפתחות דורשת ליווי מקצועי ולעיתים גם התערבות רצינית יותר.

לסיכום, בגיל שנה תינוקות אכן אמורים לזחול ואף להצליח לקום על הרגליים. מנגד, יש סיבות רבות לקושי או עיכוב בתהליכים מסוימים ולכן חשוב להיות קשובים לצורך באבחון וטיפול. 

יום רביעי, 2 ביולי 2014

להיכנס להריון זה לא פשוט

רוב ההורים הצעירים חושבים שהמטלה הקשה והמורכבת ביותר המלווה הבאת ילד לעולם היא הטיפול בו. בפועל, הקושי מתחיל כבר בהכנות שיש לבצע כאשר מקבלים את ההחלטה. כיום יש שורה ארוכה של בדיקות רפואיות אותן כדאי ומומלץ לערוך, בין היתר על מנת לוודא את בריאות האישה והעובר. כאשר מחליטים להיכנס להריון נדרשת מעורבות צמודה של רופא משפחה ומומחים גניקולוגיים המכירים את התחום. בנוסף, בני הזוג בעצמם צריכים להתמסר למטרה ולהבין כי מדובר על צעד משמעותי ודרמטי הצפוי להשפיע על כל היבט בחייהם.
על אף כל האמור לעיל, אין ספק כי הריון מייצג תקופה נהדרת ורוויה בחוויות משותפות. רגע לפני שמתחילים לספור שבועות וחודשים, רצוי לבצע בדיקת הריון ביתית ולוודא כי מדובר על הריון שנקלט כהלכה. ניתן לרכוש בדיקת הריון מן הסוג הזה ברשתות הפארם והקוסמטיקה או לבקש הפניה מקצועית מטעם הרופא. בדיקה מספקת אינדיקציה מסוימת ואינה מחליפה מערך בקרה רפואי מסודר, אולם היא ברוב המקרים נותנת את האות לפתיחת התהליך המרגש.
בדיקות נוספות למעקב אחר הריון
השמירה על הריון תקין היא חשובה וקשה לא פחות מאשר כניסה להריון עצמו. מבחינת הדברים שצריך לדעת על הבדיקות, כדאי להזכיר בדיקות גנטיות שמטרתן בין היתר בדיקת נשאות של מחלות תורשתיות. בדיקות גנטיות נחשבות חלק בלתי נפרד מתהליך השמירה על ההריון והן מגדירות רמת סיכון להתפתחות מום או מחלה. את הבדיקות הללו ניתן לבצע לפני ההריון ועד שבוע 16 במסגרת קופות החולים או מכונים פרטיים.
סוג שני של בדיקות הריון נועדו לברר את סוג הדם ואת ספירת הדם. אלו בדיקות דם ושתן אותן עושים מיד עם אבחון ההריון. לעומת בדיקות הדם בהן נסקרים נוגדנים, בדיקות השתן הן כלליות ומתייחסות אל התרבית. את הבדיקות הללו עורכים ברוב המקרים בקופת החולים ועם הפניה מרופא נשים. הבדיקה היא ללא תשלום ורמת האמינות שלה נחשבת גבוהה.

יש עוד בדיקות הנמצאות בסל הבריאות ולכן נערכות ללא תשלום. בדיקה כזו נקראת אולטרא סאונד ראשון ותפקידה לאשר את קיום ההריון ותקינותו. הבדיקה מתבצעת בין שבוע 7 לשבוע 9, היא בודקת בין היתר את שק ההריון ואת מספר העוברים ויש בה גם על מנת לחשוף פרטים על מיקום ההריון וגודל העובר. הבדיקה פשוטה ואינה מסוכנת, אך חשוב להבחין בינה לבין "שקיפות עורפית": בדיקת אולטרא סאונד להערכת סיכון לקיומן של הפרעות כרומוזומליות או תסמונת דאון. בדיקת שקיפות עורפית מתבצעת בין שבועות 11-14 אצל רופא נשים פרטי או דרך ביטוח רפואי משלים והיא לא נמצאת בסל הבריאות. בדיקות אחרות שכדאי להזכיר הן סיסי שליה, סקירת מערכות מוקדמת, מי שפיר, בדיקת חלבון עוברי וכמובן סקירת מערכות מורחבות המיועדת עבור שבועות 20-24. 

מהי בדיקת אק"ג?

בדיקת אלקטרו-קרדיו-גרם (או בקיצור - אק"ג) היא בדיקה המיועדת לביצוע רישום של הפעילות החשמלית של הלב.
פעימות הלב  שכולנו מכירים, הן בעצם התכווצויות מתואמות של שריר הלב, המופעלות על ידי  אותות חשמליים, במטרה להעביר דם לכל הגוף.
קצב פעימות הלב מושפע בהתאם למצב הגוף. למשל, בעת מאמץ, השרירים זקוקים לאספקת דם רבה ולכן קצב הלב יהיה מהיר יותר. לעומת זאת, בזמן מנוחה או בשינה קצב הלב מואט באופן טבעי.
שימושי הבדיקה
באמצעות אלקטרודות, מכשיר האק"ג קולט ומתעד את האותות החשמליים ששריר הלב מייצר. האק"ג מתרגם אותם לתרשים של קווים עולים ויורדים ורושם אותם על סרט נייר או על גבי צג מחשב לאורך זמן. הבדיקה עצמה לא פולשנית, בטוחה וזמינה בבתי החולים ובמרפאות.
הרופא עשוי להיעזר בתרשים אק"ג לצורך זיהוי דפוסים האופייניים לבעיות שונות בתפקוד הלב. תוצאות הבדיקה יכולות גם לספק מידע רחב על המצב הפיזיולוגי של הלב, במנוחה או במאמץ, וכן לרמז על תחלואות כגון אוטם שריר הלב והפרעות קצב.
השימוש השכיח ביותר של אק"ג הוא בזמן אירועי לב, כמו התקפי לב (חסימה באחד מעורקי הלב). יחד עם זאת, הבדיקה משמשת גם כאמצעי שגרתי למדידת קצב הלב ותקינות הפעימות, גודל העליות וחדרי הלב ומיקומם, הימצאות חסימות, השפעות של תרופות ועוד.
הרופא שלך יפנה אותך לבדיקת לבדיקת אק"ג באחד או יותר מהמצבים הבאים:
·         חשד לחסימה באחד מעורקי הלב – התקף לב
·         חשד לדופק בלתי סדיר
·         חשד להיצרות בעורקי הלב.
·         בעיות במבנה הלב
·         דופק מהיר מאד
·         דופק איטי מאד
גורמי הסיכון למחלות לב
גנטיקה, גיל, יתר דם גבוה, סוכרת, כולסטרול, עישון, משקל יתר, וחוסר בפעילות גופנית. מכל אלה, לחץ דם גבוה, סוכרת, עודף כולסטרול ועישון הם הגורמים המשמעותיים ביותר. לדוגמא, הסיכוי של אדם מעשן לחלות בהתקף לב גבוה פי שלושנ משל אדם לא מעשן. עודף משקל, לא  נחשב לגורם ישיר להתקף לב, יחד עם זאת, יש לו קשר לאחוז השומנים בדם, לסוכרת ולחץ דם גבוה, כך שגם הוא משפיע באופן ניכר על בריאות הלב.
חשוב לדעת, גברים נמצאים בסיכון בגיל צעיר הרבה יותר מנשים. אחרי גיל 60, שכיחות מחלות הלב משתווה בין גברים ונשים. לכן, לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון, מומלץ לבצע בדיקת אק"ג אחת לשנה, אם הם אינם סובלים מסימפטומים מיוחדים. הבדיקה אינה כואבת או פולשנית, היא איננה דורשת הכנות מיוחדות והיא לוקחת רק דקות ספורות.
חשוב מאד לבצע שיחה עם הרופא המטפל בנוגע לתוצאות הבדיקה. בדיקה תקינה מעידה על תפקוד ומבנה לב תקינים. בדיקה שתוצאותיה אינן תקינות, יכולה להעיד על הפרעות קלות, אך גם על מחלת לב משמעותית הדורשת תשומת לב, מעקב וטיפול. לפיכך, חשוב מאד להקשיב ללבנו ולדאוג לבריאותו.